TO THE NEW GENERATION

האנשים בחיינו

האנשים שמגיעים לחיינו ללוות אותנו בדרכנו, כל אחד בתורו, לעיתים בזוגות, לעיתים מנעורינו, הם משמשים עבורנו כאבני דרך חשובות למסע הלמידה שלנו על עצמנו.

למידה על קשרים בין אנשים היא הכי מסובכת, אולי הכי מעניינת, ואין זה מקרה שאדם נכנס לחיינו. כל אחד, מחוצה לנו, מביא משמעות בין אם בטוב , בין אם ברע, לנו יש בחירה אם להמשיך לשתף אותם בחיינו או שלא. ומאידך אם אדם אינו רוצה עוד להמשיך לקיים עימנו קשר, יש להניח לו, כנראה הסתיים תפקידו בחיינו, לשחרר והמקום הפנוי שהוא הותיר, יתמלא באדם חדש לקשר חדש ומשמעותי יותר. האנשים בחיינו חולפים על פנינו כאילו היינו רכבת שמורידה ומעלה נוסעים זמניים לזמן מוגבל, ויש את אלה שנשארים עד הסוף, לקשר ארוך ומאוד חשוב.

לעיתים נוחלים אכזבות קשות מהאנשים הכי יקרים, או פגיעות מאנשים שהסביבה החדשה שלהם השתלטה על מוחם ושינתה אותם עד לבלי היכר, ויש את המפתיעים לטובה שבכלל לא ציפו מהם, והם איתנים להסב לנו אושר, בכל מחיר, בכל מצב, ממש ערבות הדדית, תוך הקפדה על כבוד ואופטימיות, הקשבה והבנה… יש אנשים שהתנתקו לשנים או חודשים וביום בהיר חידשו הקשר והכל היה פשוט כאילו לא חלף זמן, הם מיד משלימים פערים, ללא טינה, פשוט ממשיכים…

האנשים בחיי, הגיעו בלי שהספקתי לבחור בהם, בפעם הראשונה שראיתי אותם בסעודה, הם היו כל כך מגובשים, הזמינו אותי, מבוכה וקנאה על הקשר היפה שהם בנו להם בחמימות, לא יכולתי שלא להיסחף לתוכם, רציתי להרגיש את החמימות שלהם, להיות חברה שלהם והלוואי ויקבלו אותי, מבטיחה לא להפריע, רק לשבת ביניהם עוד קצת…. התמדתי להגיע כשהזמינו והם קיבלו אותי שווה בין שווים, קשרים שהולכים ומתהדקים ממפגש למפגש, מעמיקים ומשרים ביטחון וכח לכלם באותה מידה. הסביבה היא הבחירה שלי, ואני בוחרת באנשים טובים, שמלמדים אותי את יופי החיבור, דרך דוגמאות אישיות בהתנהגותם הטבעית האיכפתית והזולתנית.

לא בשליטתי

כשהעננים מורידים גשמים על האדמה, זה לא בשליטתי,

כשהציפורים נודדות לארצות רחוקות , לא בשליטתי,

כשרוח חזקה נושבת, זה לא בשליטתי,

שנולדתי להוריי ולא לאחרים, זה לא בשליטתי,

שהשמש זורחת ומפיצה אור, לא בשליטתי,

שדמעה זולגת מעיני העצובה, גם לא בשליטתי,

הדבר היחיד שכן בשליטתי, הוא ההבנה  שהכל לא בשליטתי וכדאי לי מאוד לקבל כל מצב

בהסכמה ושהכל בסופו של דבר בא לטובתי…..

אמרו חכמים:

"אם תיתן לפרה סטייק רך ונוטף שאתה "מת עליו", היא לא תיגע בו. אבל אם תיתן לה עשב שהוא חסר טעם בשבילך, היא תאכל ממנו בתאווה גדולה".

תחליט אייך אתה רוצה לחיות, פרה או אדם.

החיים שאחרי המוות

כתוב – "עולם כמנהגו נוהג" .מה הוא פשר הכתוב הזה?

עכשיו שנראה לכול שהעולם סביבנו משתגע,והמידות שעל

פיהן בנינו את תפיסת החיים שלנו של  חסד, אמת,

צדק ושלום מתרוקנות מתוכן אמיתי,

על מה נבסס את הצביון האנושי שלנו?

אנחנו נצרכים להבין את סיבת ה"שיגעון"

וממנה נבין מנהגו של עולם.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *